עת"מ 37472-06-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה שבפניו. העותר לא הצליח להסביר את השיהוי בהגשת העתירה, המהווה סיבה לדאגה בשל אופיו הדחוף של העניין. כמו כן, לא התקיימו הקריטריונים הצרים להתערבות בהחלטה מקצועית של הוועדה הבוחנת. העותר טען כי הוועדה חרגה מסמכותה וכי כל החלופות שהוצעו בשאלת בחינה מסוימת אינן נכונות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה דורשות ידע מיוחד ולכן אינן יכולות לשמש בסיס להתערבות. בית המשפט המשיך וניתח לגופה של שאלת הבחינה ומצא כי התשובה הנכונה ביותר אכן נכללה כאחת החלופות. גם טענות העותר מדוע תשובה זו אינה נכונה לא היו משכנעות. ראשית, משום שהם לא הועלו בפני הוועדה הבוחנת, ושנית, משום שהמקרים שהובאו על ידי העותר היו שונים מהמקרה הנוכחי. בית המשפט הגיע למסקנה כי השאלה ראויה וכי החלטת ועדת הבחינה צריכה לעמוד בעינה. לבסוף קבע בית המשפט כי על העותרת לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים, בסך 8,500 ₪.