עמ"ה 6/09

תקציר

הערעור מערער על השומות שהוציאה מס הכנסה למערערים לשנים 2003-2005, בדבר הגדלות הון בלתי מוסברות. המערערים, בני זוג נשואים, טענו כי יש לבטל את השומות משום שהיו שרירותיות והתעלמו מהסברים מספקים לגידול בהון. לטענתם, המשיב חישב באופן שגוי את הונם לשנים 2001 ו-2005, והיה עליו לקבל את הסבריהם באשר למקורות הגדלת ההון, לרבות כספים שהתקבלו מאביה של המערערת וכספים שהביאה המערערת מחו"ל טרם נישואיה. עוד טענו כי המשיב העריך יתר על המידה את הוצאות המחיה שלהם. המשיב טען כי ההערכות נעשו כהלכה, וכי הסברי המערערים אינם מספקים. בית המשפט מצא כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם בדבר מקורות הגדלת ההון. הם לא ציינו חלק מהכספים בהצהרות ההון הראשוניות שלהם, והראיות שסיפקו לגבי הכספים שהובאו מחו"ל לא היו מספיקות. בנוסף, מצא בית המשפט כי חישובי המשיב את הוצאות המחיה של המערערים היו סבירים, שכן הם התבססו על הכנסותיהם ונכסיהם של המערערים, ועל העובדה שרכשו דירה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענת המערערים בדבר תיקון הצהרת ההון משנת 2005. המשיב הגדיל את ההון המוצהר מבלי לקבל את בקשת המערערים לתיקון מקביל שיפחית את ההון. בית המשפט קבע כי היה על המשיב לקבל בקשה זו, והורה על הפחתת הצהרת ההון לשנת 2005 בהתאם. בסופו של דבר, הערעור נדחה, למעט ההכרה בהתחייבויות הספקים בהצהרת ההון לשנת 2005, והמערערים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.