חדל"פ 26518-02-23

תקציר

בכבוד השופטת מירב קלמפנר נבון **פסק דין – ניתוח משפטי** **מבוא** פסק הדין מתמודד עם בקשת הנאמנת לביטול צו פתיחת הליכים בעניינו של יחיד, אשר נפתח ביום 7/6/23. עיקר המחלוקת נסוב סביב אי-עמידתו של היחיד בחובותיו כלפי ההליך, כפי שנקבעו בצו פתיחת ההליכים. **עובדות רלוונטיות** 1. **צו פתיחת הליכים:** ביום 7/6/23 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד. 2. **חובות היחיד:** * היחיד לא הפקיד סך של 4,000 ש"ח, שנקבעו כתנאי להגשת בקשה חדשה בהליך קודם (חדל"פ 39880-11-20). * היחיד לא עמד באופן סדיר בצו התשלומים החודשי, וצבר פיגורים בסך 4,350 ש"ח (עד פברואר 2024). * היחיד הגיש דוחות חודשיים באופן לא סדיר. * היחיד לא המציא רשימת מסמכים מהותיים שנדרשו ממנו בתום הבירור. 3. **התייחסות היחיד:** * היחיד טען כי פוטר מעבודתו בדצמבר 2023, ולכן לא הצליח לעמוד בתשלומים. * הוא מצא עבודה חדשה כטבח, וצפה לקבל הלוואה מהעבודה תוך חודשיים להסדרת חובותיו. * התחייב להסדיר את חובות הפיגורים בתוך שלושה חודשים. * טען כי חלק מהמסמכים אינם ברשותו, והלין על הנאמנת ש"התעלמה" ממסמכים שהעביר אליה. * טען כי הנאמנת "מגזימה בדרישותיה ובבקשותיה". 4. **התייחסות בית המשפט:** * בית המשפט הבהיר ליחיד כי הנאמנת היא "זרועו הארוכה של בית המשפט" ודרישותיה בהתאם לחוק. * הובהר כי אסור ליחיד ליטול הלוואות וליצור חובות חדשים בחסות ההליך. * ניתנו ארכות, תחילה 30 יום, ולאחר מכן ארכה נוספת של 21 יום. 5. **תוצאה:** היחיד לא הסיר את מחדליו גם בחלוף הארכות. **ניתוח משפטי** **1. עקרון תום הלב וזניחת ההליך:** * **העיקרון:** פסק הדין מדגיש כי חוסר שיתוף פעולה מצד יחיד בהליך חדלות פירעון מהווה "זניחת ההליך" (פסקה 6). הדבר נובע מהמעמד המיוחד של ההליך, המוגדר כ"חסד המחוקק", ומחייב את היחיד לפעול בתום לב. עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018. * **השלכות על הנושים:** הפגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, נתפסת כבלתי מוצדקת שעה שהחייב מתנהל בחוסר הגינות או חוסר יושר. * **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט מסתמך על שורה של פסקי דין המדגישים את חשיבות עקרון תום הלב בהליכים אלו, לרבות: * ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי. * ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד. * רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב. * ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי. * **במקרה זה:** היחיד לא עמד בחובותיו הבסיסיות, ולא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו להסיר את מחדליו, גם כאשר מדובר בהליך שני בעניינו. התנהלות זו מהווה הפרה ברורה של חובת תום הלב. **2. חובות הגילוי ושיתוף הפעולה:** * **העיקרון:** חובת תום הלב בהליך חדלות פירעון מחייבת את היחיד ל: * **חובת גילוי מוגברת:** לחשוף את מלוא המידע הנדרש בהתאם למאפייני ההליך. * **עמידה במגבלות:** לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, כולל תשלומים חודשיים. * **שיתוף פעולה:** לשתף פעולה עם בעל התפקיד (הנאמנת). * **פסיקה רלוונטית:** * ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט. * ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד. * ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד. * ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (כאמור לעיל). * **במקרה זה:** היחיד כשל בחובות אלו: לא הפקיד את הסכום שנקבע, צבר פיגורים, הגיש דוחות באופן לא סדיר, לא המציא מסמכים, ולא שיתף פעולה עם הנאמנת. **3. השלכות אי-עמידה בתנאים:** * **צו פתיחת הליכים:** תנאי יסוד לפתיחת ההליך הם עמידה בחובות המוטלות על היחיד. אי-עמידה זו, במיוחד לאחר מתן הזדמנויות לתיקון, מובילה לביטול הצו. * **השלכות אישיות:** ביטול צו פתיחת ההליכים משמעו שהיחיד אינו זוכה עוד להגנות הליך חדלות הפירעון. * **במקרה זה:** לנוכח מכלול המחדלים, בית המשפט מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים (פסקה 8). **4. סעיפים ייחודיים וחידושים משפטיים:** * **סעיף 10 – תנאי לביטול פסק הדין:** בית המשפט מציב תנאי נוקשה לביטול פסק הדין, הכולל סילוק מחדלים, אישור הנאמנת, והפקדת 1,000 ש"ח בגין הוצאות. הדבר מדגיש את חומרת המצב ואת הרצון "לדחוף" את היחיד לתיקון המצב, אך תוך קביעת אמת מידה ברורה. * **סעיף 11 – הגשת בקשה חדשה:** התנאי להגשת בקשה עיקרית חדשה, בהתאם להלכת אלקצאצי, מחייב הפקדת 5,000 ש"ח. הדבר נועד למנוע הגשת בקשות "קלות" לאחר ביטול הליך, ולדרוש מהיחיד רצינות ומוכנות כלכלית משמעותית. הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי) קבעה כי גם לאחר ביטול הליך, בית המשפט אינו מנוע מלדון בבקשה חדשה, אך הדבר כפוף למילוי תנאים מחמירים, לרבות הפקדת כספים. * **סעיף 12 – חלוקת הוצאות:** קביעת גובה ההוצאות (500 ש"ח לנאמן) והוראה לחלק את היתרה לנושים, בהתאם לדין, משקפת את המטרה להגן על האינטרסים של הנושים, גם לאחר ביטול ההליך. **סיכום** פסק הדין ממחיש את הדרישה המחמירה לעמידה בעקרונות היסוד של הליך חדלות הפירעון, ובראשם עקרון תום הלב. התנהלותו של היחיד, שכללה אי-עמידה בחובות מהותיות, אי-שיתוף פעולה עם הנאמנת, וחוסר ניצול של ארכות שניתנו לו, הובילה באופן טבעי לביטול צו פתיחת ההליכים. בית המשפט, תוך הסתמכות על הלכות קודמות, קובע תנאים ברורים וקשיחים להגשת בקשות עתידיות, במטרה להבטיח כי רק יחידים רציניים ומוכנים לפעול בתום לב ייכנסו להליכי חדלות פירעון. הדבר מהווה חיזוק למנגנון ההגנה על הנושים, ומדגיש את חשיבות האחריות המוטלת על החייב במסגרת הליך זה.