תמ"ש 29024/06

תקציר

בית המשפט מעורב מאז שנת 2006 במאבק משמורת ממושך בין בני זוג גרושים, בו מעורבים שני ילדיהם הקטינים, פ' וא'. התקבלו מאות החלטות בנוגע למשמורת הילדים, ומונו מומחים רבים כדי להעריך את היכולות ההוריות של שני הצדדים. האם, הנתבעת, הפגינה התנהגות מניפולטיבית ומחבלת כלפי האב, תוך שלילת תפקידו כהורה והעדפת צרכיה שלה על פני טובת הילדים. כתוצאה מכך נגרם נזק נפשי לקטינים. בינתיים, האב, התובע, נמצא כמטפל אמין. בשל התנהגותה הבלתי מתפשרת של האם וחוסר יכולתה להפריד בין הסכסוך שלה עם האב לבין צרכי הילדים, פסק בית המשפט בעבר לטובת המשמורת הזמנית של האב. החלטה זו נועדה לייצב את חיי הילדים ולהקל על הקשר עם שני ההורים. מאז העברת המשמורת, רווחתם של הילדים השתפרה, והם ביססו מערכת יחסים טובה עם אביהם וחברתו, תוך שהם מבלים זמן רב עם אמם. למרות זאת, האם ממשיכה להפגין התנהגות בעייתית, לרבות הפרת הסדרי ראייה בהוראת בית המשפט, מה שמוביל להתערבויות וצווי מניעה נוספים. מומחה בית המשפט ורשויות הרווחה מחזיקים בהמלצותיהם שלא להעניק משמורת בלעדית לאם. כמו כן, בית המשפט מביע דאגה מחוסר התובנה של האם לגבי התנהגותה המזיקה ומניסיונותיה המתמשכים להפעיל שליטה על הילדים. פסק הדין נועד לשים קץ לסכסוך ההורי ולמאבקי הכוח, מתוך הכרה בכך שההגדרה המסורתית של "משמורת" מזינה לעתים קרובות מאבקים אלה. לכן, בית המשפט מחליט להימנע משימוש במונח זה ובמקום זאת מדגיש אחריות הורית משותפת. הילדים ימשיכו לחלק את זמנם בין שני ההורים, כפי שנקבע על ידי רשויות הרווחה, כאשר לאב תהיה המילה האחרונה בכל החלטה שנותרה כדי להבטיח שהאם לא תנצל פרצות. בית המשפט מכיר גם בהשלכות הכספיות של הסדר זה ומציין כי יש לבחון מחדש את אחריותם הכלכלית של ההורים בהליך נפרד. בסופו של דבר, הסדר המשמורת הנוכחי נשמר, במטרה לספק יציבות ולמזער טראומה נוספת לילדים. החלטה זו מתקבלת לטובת הקטינים, בתקווה לסיים את המאבקים המשפטיים הממושכים ולטפח דינמיקה בריאה יותר של הורות משותפת.