ת"צ 2749-05-21

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן את הנסיבות סביב מחיקת בקשה לתביעה ייצוגית. בתחילה, בית המשפט קבע כי אם תביעה אינה נחשבת קנטרנית והנתבע עמד או הסכים לעמוד בדרישות הרלוונטיות לפני האישור לתביעה ייצוגית, ניתן לאשר את ההסתלקות מבלי להפריע לאחרים להגיש תביעות דומות. בשל עמידת המשיבים בדרישות החוק, קבע בית המשפט כי אין צורך בהמשך הדיון בבקשה העיקרית. יתר על כן, בית המשפט לא מצא צורך לפרסם את ההסתלקות או למצוא תובע מייצג חלופי, ובכך להימנע מעלויות מיותרות. העתק פסק הדין יועבר לרשות להגנת הצרכן. בית המשפט בחן את סוגיית שכר הטרחה, תוך התייחסות לפרשת מרקיט והצורך להימנע מפסיקת שכר טרחה ושכר טרחה אלא אם ההליכים היטיבו באופן משמעותי עם הקבוצה המיוצגת. עם זאת, במצבים בהם מוצגת עילת תביעה אמיתית ומועילה לקבוצה הרחבה יותר, משיכה מפוצה עשויה להיות מתאימה. בית המשפט קבע כי יש להבחין בין תביעות המוגשות בבתי משפט שונים ביחס לנזק בפועל, ומצביע על כך שהסתלקות מפיצוי אינה תמיד חריגה. במקרה זה, הוכרה עילת תביעה לגיטימית בכך שהנתבעים התחייבו לשפר את דפוסי הפעולה ובכך להיטיב עם הציבור. כתוצאה מכך, המשיכה המפוצה נחשבה מאוזנת, ונפסקו לה גמול ושכר טרחה – 3,000 ₪ למבקש, 1,500 ₪ הוצאות ו-17,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין. באשר לפטור מאגרות, בית המשפט התיר פטור חלקי בשל התארכות ההליכים אך לא במלואו, והדגיש כי הליכים צריכים לעודד הסדרים מהירים. תביעתו האישית של המבקש נגד הנתבעים נדחתה, והמזכירות הנחתה לעדכן את פסק הדין בפנקס התובענות הייצוגיות.