פש"ר 9695-09-13

תקציר

השופט קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב של המערערת, שכן פעולת המערערת הייתה פעולת תיווך במקרקעין והמערערת לא עמדה בתנאים לפי חוק המתווכים לקבלת דמי תיווך. השופט דחה את טענת המערער כי פעולתו הייתה פעולת שיווק ולא פעולת תיווך, שכן צירוף שני צדדים לעסקת מקרקעין וקבלת תמורה היוו מעשה תיווך. השופט קיבל גם את קביעת הנאמן כי לא נחתם הסכם מחייב בין החייב לבין בעל הקרקע. יתר על כן, הראיות הראו כי השיק שנתן החייב למערער היה מקדמה או פיצוי מוסכם במקרה שעסקת הנדל"ן נכשלה עקב מחדלי החייב, ועל כן הסכים השופט עם קביעת הנאמן כי ניתן להתערב בסכום הפיצוי, בשל היחס בין הפיצוי לסכום העסקה, וקיומו של הליך פשיטת הרגל. השופט קבע כי יש לדחות את הערעור, והורה למערערת לשלם לנאמן את שכר טרחת הנאמן והוצאותיו בסך 10,000 ₪, ולהעביר את פיקדון הביטחון של המערער לנאמן.