תאד"מ 20809-09-23

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן פסק דין בשל ליקויים פרוצדורליים וראייתיים. התצהיר התומך נחשב בלתי חוקי לפי תקנה 79(א) וטופס 5, שכן הוא שיקף תצהירים מתביעות רבות אחרות של אותה תובעת, ליברה חברה לביטוח בע"מ. בית המשפט הדגיש כי תקנה 79(א)(1) לתקסד"א 2018 לא נעקפה לתביעות פח, וסוגיות דומות זוהו בעבר במקרים אחרים בהם היה מעורב התובע, כגון תיקי חברת הביטוח ליברה נגד חאג' אוסמן, אבו חומוס ומיארה. באופן קריטי, התצהיר נעדר ראיות לתשלום בפועל, וסיפק רק מסמך פנימי מעורפל, ללא פרטי תשלום מאומתים, חשש שצוין בעבר בפסקי דין קודמים כמו פרשת אבו חומוס. תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבתי המשפט מנעה את קבלת הבקשה בשל איסורים זמניים, שתוקפם עד ליום 29.2.2024. ההחלטה מהדהדת פסקי דין קודמים לפיהם נזף בית המשפט בתובע על בקשות סרק דומות, תוך שהוא קורא לדבוק בנורמות פרוצדורליות. בנוסף, בהתייחסו לתקדים רון יעקב נענה נ' רון כץ, הזהיר בית המשפט מפני שימוש לרעה בהליכים משפטיים, תוך שימת דגש על ניתוח עלות-תועלת לתובעים המנצלים את המערכת, והדגיש הרתעה עתידית, לרבות קנסות פוטנציאליים. לפיכך, הורה בית המשפט לתובע להגיש תצהיר ומסמכי תשלום נכונים או להסתכן בדחיית התביעה ללא הודעה נוספת. בשל ניצול לרעה של משאבי בית המשפט, חויב התובע לשלם 1,000 ₪ לאוצר המדינה בתוך 30 יום, כאשר מועד הבדיקה נקבע ליום 3.3.2024. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים.