תה"ס 56267-06-18

תקציר

התובעת והנתבע היו נשואים בעבר וחתמו על הסכם גירושין בשנת 2015 אשר אושר על ידי בית המשפט. ההסכם התווה את חלוקת הנכסים המשותפים ביניהם הכוללת מספר נכסים, מניות בחברה, כלי רכב ונכסים נוספים. לאחר שניסו להתפייס, חתמו הצדדים בשנת 2017 על נספח להסכם הגירושין. בהמשך עתרה התובעת לביטול הסכם הגירושין, בטענה כי הוא נחתם תחת לחץ, הטעיה ועושק, וביקשה להקפיא את נכסי הנתבעת. הנתבע טען מנגד כי ההסכם צריך לעמוד וביקש מבית המשפט לאכוף אותו. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הנתבע פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן על הסכם הגירושין, תוך גילוי סלקטיבי של מידע על חובות החברה תוך הסתרת פרטים על רווחיה. הנתבע, שהיה בעל שליטה מלאה במסמכי החברה, ניצל את אמונה של התובעת והטעה אותה להאמין שמצבה של החברה גרוע מכפי שהיא באמת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובעת לא חתמה על ההסכם בשל כפייה או איומים וכי התוספת להסכם, אף שלא אושרה על ידי בית המשפט, נבעה גם היא מהטעיה מצד הנתבעת. לפיכך קבעה השופטת כי הסכם הגירושין, יחד עם נספחיו, בטל ומבוטל בשל טעות, הטעיה וחוסר תום לב מצד הנתבע. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, ופסק הדין אפשר את פרסום פסק הדין מבלי לזהות את הצדדים.