ה"פ 817/08

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לביטול פסק בוררות שניתן בעקבות בוררות בין עו"ד ד"ר משה וינברג (המבקש) לבין עו"ד אברהם דורון (המשיבה) – שותפים לשעבר במשרד עורכי דין ובעלי מניות שווים בשתי חברות. עיקר המחלוקות שהונחו בפני הבורר נגעו לפרשנותו ויישומו של הסכם, מיום 31.12.02, בין הצדדים, אשר קבע את מכירת מניות המשיב באחת החברות למבקש. ההסכם כלל סעיף בוררות. המבקשת ביקשה לבטל את פסק הבורר בטענה שהוא ניתן תוך התעלמות מהדין המהותי. בית המשפט קבע כי פסק הבורר היה מקיף, מפורט ומנומק היטב, וכי אין בו כל זלזול בדין. פסק הדין ניתח לעומק את המצב המשפטי והעובדתי והחיל את הדין המהותי על מערכת היחסים בין הצדדים. גם אם נפלו טעויות ביישום החוק – דבר שבית המשפט לא מצא – לא הייתה הדבר מהווה עילת ביטול, שכן בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על פסק בוררות. בית המשפט הדגיש כי היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על פסק בורר נגזר מהרציונל העומד מאחורי עידוד האוטונומיה של מוסד הבוררות. בנוסף, קבע בית המשפט כי ביטול עסקה בין המבקש לבין צדדים שלישיים, אליה התייחס פסק הבורר, לא השפיע על תוצאת פסק הבוררות או על זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים לבוררות. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבורר נדחתה, ופסק הבוררות נותר על כנו. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.