ע"פ 6622-09-13

תקציר

המערער הורשע בשורה של עבירות, לרבות כניסה ופריצה לבית מגורים, גניבה ומרמה הקשורה לכרטיס חיוב. ההרשעות התבססו על צילומי מצלמות אבטחה, עדויות במשטרה וראיות של חוות דעת פורנזיות. המערער טען אליבי שבית המשפט מצא בלתי משכנע. בית משפט קמא הרשיע וגזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל, ועוד 10 חודשים במצטבר בגין עבירה קודמת, לצד מספר עונשי מאסר מותנה וקנס. בערעור נטען כי זיהויו של המערער על סמך צילומי האבטחה אינו אמין, וכי יש לקבל את ראיות האליבי. עם זאת, שופטי הערעור הסכימו עם ממצאיו של בית משפט קמא, וציינו כי עדויות השוטרים בדבר זיהוי המערער היו אמינות ועקביות, והראיות הפורנזיות תמכו בזיהוי השוטרים. השופטים הסכימו גם עם דחיית האליבי על ידי בית משפט קמא, וראו בהכחשת המערער את האישומים כבלתי סבירה. יתר על כן, השופטים לא מצאו טעם להקל בעונש שהוטל, בהתחשב באופי העבירות ובעברו הפלילי של המערער. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וגזר הדין הקודם אושר.