ת"ט 41967-10-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו בבקשה למתן רשות להתגונן מפני מימוש שטר חוב. המבקש טען כי השטר בטל משום שעבר שינוי מהותי ללא הסכמתו, כי לא קיבל התראה מתאימה וכי החוב הנזכר בשטר כבר הוסדר. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה לא משכנעות. הפקודה המסדירה שטרות קובעת כי פרטים כגון תאריך האיחוד וסכום הפירעון אינם גורמים פוסלים וניתן למלא אותם על ידי בעל השטר. עוד ציין בית המשפט כי המבקש, ששימש ערב לחובו של בנו, היה מודע למצבו הכלכלי של בנו ולאופיו של שטר החוב כאמצעי ביטחון. זאת ועוד, טענתו של המבקש כי פרע את החוב מוטלת בספק, והוא לא הביא ראיות מספיקות לתשלום. עם זאת, ברוח התקנות החדשות ובהתחשב בגובה החוב, החליט בית המשפט לתת רשות להתגונן מהבקשה, בכפוף להפקדה של 11,500 שקל, כולל הוצאות משפט. החלטה זו מאפשרת למבקש להמשיך ולהגן על ביצוע השטר, ובלבד שהסכומים הנקובים יופקדו עד למועדים הנקובים. בסופו של דבר, פסיקת בית המשפט משמשת כפסק דין מותנה, כאשר הגורם הקובע הוא הגשת התשלומים הנדרשים במועד.