ת"א 17206-11-11

תקציר

בעלה של התובעת, המכונה המשיב בתיק זה, הגיש תביעה נגד הנתבעים, השופט נוהאד חסן מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה והנהלת בתי המשפט, בגין נזיקין הקשורים לדיון הוכחות. התובע טען כי במהלך הדיון הלבין השופט חסן את פניו עד שעזב את אולם בית המשפט במבוכה, וכי השופט גם בדה את תמליל הדיון. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף, ובית המשפט נעתר לה. פסק הדין קובע כי מעשיו של השופט חסן מוגנים בחסינות שיפוטית, החלה על מילוי תפקידים שיפוטיים, לרבות התנהלות במהלך דיונים והקלטה בפרוטוקול, ולא ניתן לתבוע אותם אלא אם הם מנהליים באופיים. גם אם ההתנהלות תוכח, היא עדיין תיחשב שיפוטית, וכל הבחנה שתיערך תהיה מלאכותית. יתר על כן, סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מגן על כל פרסום שנעשה על ידי שופט במהלך דיון. באשר להנהלת בתי המשפט, פסק הדין מסביר כי השופטים אינם עובדי המדינה, ולא ניתן להטיל על המדינה אחריות שילוחית למעשיהם, שהם עצמאיים כפי שנקבע בחוק היסוד. לפיכך, התביעה נגד שני הנתבעים נכשלת, והתביעה נדחית על הסף תוך פסיקת הוצאות הנתבעים.