רע"פ 8478/10

תקציר

במקרה שעסק בהשלכת פסולת בניין וסיווגה לפי חוק שמירת הניקיון, הוציא מפקח מטעם המשרד להגנת הסביבה איסור מנהלי למשך 30 יום על השימוש במשאית של המבקש לאחר שצפה בהשלכת פסולת במה שנטען כי הוא נחלת הכלל. בית משפט השלום בעכו צידד תחילה במבקש, וקבע כי השטח נמצא בבעלות פרטית ללא ראיות לשימוש ציבורי. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה זו, בנימוק שלמרות שהקרקע הייתה בבעלות פרטית, היא הייתה נגישה ומשמשת את הציבור, ויעידו על כך תמונות שבהן נראים ילדים משחקים בה. הדבר הניע את בית המשפט המחוזי לסווג אותו כהשלכה ברשות הרבים, תוך הדגשת כוונת המחוקק למנוע מפגעים סביבתיים. למרות ערעור, אישר בית המשפט העליון החלטה זו, תוך הדגשת ההגדרה הרחבה של "נחלת הכלל" בחוק כך שתכלול שטחים פרטיים נגישים שהציבור משתמש בהם. המבקש טען כי החומרים משמשים לצורכי בניית קרקע ואין לראות בהם פסולת, אך בית המשפט דחה טענה זו בשל ההגדרה המהותית של פסולת בניין בחוק. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על ניקיון הסביבה ובטיחות הציבור, והדגיש את הצורך בתיחום ושילוט ברורים שיבחינו בין מרחב פרטי לציבורי. לפיכך נדחתה העתירה לעיון נוסף ולעיכוב ביצוע, תוך שמירה על האיסור המקורי של הפקח על שימוש במשאיות.