ת"א 4962-05-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 4962-05-14 (י-ם)** **רקע עובדתי:** התובעים, "אופקים א.ג. בע"מ" ומר משה אבירם, עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים לביטול שלושה פסקי דין קודמים שניתנו בעניינם. עילות התביעה העיקריות הן גילוי "ראיה חדשה" בדמות עדות של עובדת לשעבר של משרד התמ"ת, הגב' אפרת גור, אשר לטענת התובעים מוכיחה כי דו"ח פיקוח (או "דו"ח ביקורת") אכן נערך ביום 8.7.08 במשרדי התובעים, וכן כי קיימת "רשימת מסמכים" הנוגעת לתובע. התובעים טוענים כי פסקי הדין הקודמים התקבלו תוך הטעיה או הסתרת מידע מצד הנתבעת, משרד התמ"ת (הנתבעת). **החלטת בית המשפט - דחיית התביעה על הסף:** בית המשפט, השופט רם וינוגרד, קיבל את בקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף, תוך שהוא מנמק זאת במספר עילות עיקריות: 1. **העדר עילה והשתק פלוגתא:** * **דו"ח הפיקוח:** בית המשפט קבע כי סוגיית קיומו של דו"ח הפיקוח מיום 8.7.08 נדונה והוכרעה באופן חלוט בשלושת ההליכים הקודמים. בכל ההליכים הקודמים, הנתבעת טענה כי אין דו"ח כזה, ובית המשפט קיבל טענה זו. בפרט, נקבע בעת"מ 6368-10-12 כי לא קיים דו"ח ביקורת מיום 8.7.08, ועתירה נוספת (עת"מ 30181-05-13) אף נדחתה על הסף כ"ניצול לרעה של הליכי בית המשפט". הליך מאוחר יותר (ת"א 19051-08-13) בו טענו התובעים למרמה, הסתיים בקביעה כי על הנתבעת להמציא תצהיר לפיו אין דו"ח, ובהתאם לכך נדחתה התביעה. התובעים לא ערערו על פסקי דין אלו. * **"רשימת המסמכים":** גם סוגיית "רשימת המסמכים" נדחתה. בית המשפט קבע כי הרשימה לא נכללה במסמכים שנתבקשו בהליך קודם (עת"מ 6368-10-12), וכי בית המשפט קבע כבר אז שכל המסמכים הרלוונטיים הועברו לעיון התובע. אין זה "מסמך" כה מהותי שכשלעצמו, בהיעדר חשיבות מוכחת, מצדיק פתיחת הליכים חדשים. 2. **פרשנות הראיה החדשה - עדות גב' אפרת גור:** * **עדות עקיפה וכללית:** בית המשפט קבע כי גם אם נתייחס לעדותה של גב' גור כ"ראיה חדשה", הרי שאין היא מספקת את הנדרש. גב' גור העידה על הדרך המקובלת לעבודה ("מי שנמצא בביקור מביא אח"כ דו"ח", "הם צריכים להיות רשומים באיזה מסמך"), אך לא אישרה כי ראתה במו עיניה את דו"ח הפיקוח הספציפי מיום 8.7.08. עדותה מהווה עדות עקיפה וכללית בנוגע לנוהל, ולא ראיה קונקרטית לקיומו של המסמך הנדון. * **אי-התאמה לטענות התובעים:** בית המשפט הדגיש כי פרשנות התובעים לעדותה של גב' גור (שהיא מהווה "ראיה ניצחת") אינה עולה בקנה אחד עם תוכן העדות עצמה. * **אפשרות לטענות על בסיס שמועות:** בית המשפט אף מציין כי גב' גור העידה כי פרשה כשנה ושמונה חודשים לפני מתן העדות, וייתכן שחתמה על תצהיר על בסיס דברים שנאמרו לה, מבלי שראתה מסמך תומך. הדבר מחליש עוד יותר את משקל עדותה כראיה ישירה. 3. **היעדר יכולת להמציא מסמך שאינו קיים:** * גם אם היה מוכח כי דו"ח פיקוח נערך בעבר (והתובעים לא הוכיחו זאת), בית המשפט חזר על הקביעה מההליכים הקודמים לפיה אין להורות לנתבעת להמציא דו"ח שאינו מצוי בידיה. העובדה שהדו"ח אינו קיים בידי הנתבעת כיום, כפי שעולה מהצהרותיה הקודמות, מונעת מצו אכיפה להמציאו. 4. **חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי משפט:** * בית המשפט רמז על כך, במיוחד לאור האמור בפסק הדין בעת"מ 30181-05-13, בו נקבע כי הליך קודם היה "ניצול לרעה של הליכי בית המשפט". * העובדה שהתובעים מודים בכוונתם להמשיך ולדון בסוגיה בהליכים עתידיים, בעקבות קבלת פסק דין זה, מחזקת את התפיסה בדבר ניצול לרעה של הליכים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **השתק פלוגתא (Res Judicata) והשתק עילה:** פסק הדין מדגים באופן מובהק את עקרון השתק הפלוגתא, לפיו עניין שהוכרע בפסק דין חלוט אינו יכול להידון מחדש. בית המשפט הקפיד להדגיש כי הנושאים המרכזיים – קיומו של דו"ח הפיקוח ו"רשימת המסמכים" – כבר הוכרעו במספר הליכים קודמים, וכי התובעים אינם יכולים "להחיות" את הדיון בהם על בסיס טענות דומות או פרשנות מחודשת של ראיות שכבר היו בפניהם או שהיו נגישות להם. * **הגנה מפני הטרדה שיפוטית (Harassment):** דחיית התביעה על הסף, תוך הטלת הוצאות משמעותיות, מהווה הגנה מפני הטרדה שיפוטית. בית המשפט רואה בחומרה הגשת תביעות חוזרות ונשנות באותן סוגיות שכבר הוכרעו, במיוחד כאשר ניתן להן שם של "ראיה חדשה" או "מרמה", ללא בסיס מוצק. * **נטל ההוכחה בטענות חדשות:** התובעים ניסו להציג את עדותה של גב' גור כ"ראיה חדשה" המצדיקה פתיחת הליכים מחדש. בית המשפט קבע כי גם אם מדובר בראיה שניתן להציגה כחדשה (כלומר, שלא הייתה בפני בית המשפט בהליכים קודמים), היא אינה בעלת משקל או מהימנות מספקים כדי להטות את הכף או להצדיק ביטול פסקי דין חלוטים. החידוש כאן הוא בהבחנה שבית המשפט עושה בין "ראיה חדשה" לבין פרשנות חדשה של עובדות או ראיות קיימות, ובהערכת איכותה של ה"ראיה החדשה". * **פרשנות עדות:** פסק הדין מדגים כיצד בית המשפט מנתח ופרש ראיות. במקרה זה, עדותה של גב' גור, שהתובעים ניסו להציגה כהוכחה חותכת, פורשה על ידי בית המשפט כעדות עקיפה, כללית, ואף כזו העשויה להיות מבוססת על שמועות. ההבחנה בין עדות על נוהל לבין עדות על עובדה קונקרטית היא מהותית. * **סמכות בית המשפט להורות על המצאת מסמכים:** בית המשפט אישר את הקביעה ההלכתית לפיה אין להורות לרשות להמציא מסמך שאינו מצוי בידה. גם אם היה מוכח כי המסמך נערך בעבר, אם הוא אינו קיים עוד בידי הרשות, אין סמכות להורות על המצאתו. * **הגבלת הליכים עתידיים:** הטלת תשלום ההוצאות כתנאי לפתיחת הליך חדש בנושא דומה, מהווה סנקציה חריפה המיועדת למנוע ניצול לרעה חוזר של ההליכים המשפטיים. זהו כלי משפטי המשמש כאשר בית המשפט חש כי הצדדים אינם פועלים בתום לב ובכוונה לסיים את המחלוקת. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את חשיבות סופיות הדיון (res judicata) ואת הצורך בהגנה על מערכת המשפט מפני תביעות טורדניות וחוזרות. בית המשפט לא התפתה לטענות התובעים בדבר "ראיה חדשה" שנמצאה, שכן אותה "ראיה" לא עמדה בנטל הנדרש, והסוגיות המרכזיות כבר הוכרעו באופן חלוט. הקביעה כי התובעים מנסים לפתוח מחדש הליכים שכבר הוכרעו, תוך שימוש בטענות ובפרשנויות שכבר נדחו או לא הוצגו כראוי, הובילה לדחיית התביעה על הסף ולקביעת תנאי מחמיר לפתיחת הליכים עתידיים.