סע"ש 64145-07-20

תקציר

פסק הדין דן בשתי תביעות של עובד נגד מעסיקו לפיצויים בגין אפליית נכות ופיטורים שלא כדין, ומחליט לדחות את שתי התביעות. בטענה לאפליה, בית הדין קובע כי המעסיק לא הפלה את העובד בשל מוגבלותו. המעסיק עשה ניסיונות אמיתיים להתאים את עצמו למוגבלותו של העובד ולמצוא לו תפקידים חלופיים. מסקנת בית הדין היא כי תפקידו של העובד הפך למיותר עקב התייעלות במקום העבודה, והמעסיק הציע לו חלופות מתאימות אך הוא סירב. עוד נמצא כי המעסיק ניהל הליך שימוע הוגן טרם פיטורי העובד. העובד לא הצליח להוכיח כי פיטוריו נבעו מבקשתו לעבוד עם מחשב. ככלל, בית הדין קובע כי פעולות המעסיק היו כדין והתביעה לפיצויים בגין אפליה ועוגמת נפש נדחית. באשר לתביעה לפיטורים שלא כדין, בית הדין קובע כי למעסיק היו סיבות מהותיות לפטר את העובד, ולא נפלו פגמים בהליך השימוע. לפיכך, גם טענה זו נדחית. לבסוף, בית המשפט מחליט שלא לחייב את העובד בהוצאות משפטיות, ומשאיר לו את הזכות לערער על פסק הדין. פסק הדין יינתן בהעדר שני הצדדים והם יקבלו הודעה על ההחלטה בדואר.