ע"נ 13385-05-13

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור לשקול מחדש את החלטת קצין התגמולים בנוגע לתביעת המערער להכרה בזכותו לקצבת נכות. המערער, ששירת בחיל השריון, טען כי פציעה שנגרמה לו במהלך שירותו הצבאי גרמה לפריצות דיסק בעמוד השדרה המותני. פקיד התגמולים דחה בעבר את התביעה, וועדת הערר קיבלה אותה באופן חלקי, תוך שהיא מייחסת 20% עוגמת נפש לשירותו הצבאי של המערער. המערערת ערערה על החלטה זו מספר פעמים ללא הצלחה. הערעור הנוכחי מתייחס לראיות חדשות שהגיש המערער, חוות דעת של ד"ר נחשון רנד, שלטענת המערער צריכות להוביל לעיון חוזר בהחלטה הקודמת. בפסק הדין נקבע כי חוות דעתו של ד"ר רנד מהווה ראיה חדשה, שכן היא מציגה נדבך חדש המנתח את משמעות עברו הרפואי של המערער. חוות הדעת הקודמת שהגיש המערער הכחישה כי סבל מכאבי גב טרם האירוע הנדון. חוות דעתו של ד"ר רנד, לעומת זאת, מכירה בעברו הרפואי של המערער אך מאפיינת אותו ככאב קל, חולף, שלא היו לו השפעות שיוריות. בית המשפט מקבל חוות דעת זו כראיה חדשה, שכן אין מדובר רק בחזרה על הטענה הקודמת, אלא מציע נקודת מבט שונה על משמעות עברו הרפואי של המערער. זאת ועוד, בית המשפט טוען כי הימנעותו של המערער מגילוי מידע זה במלואו בהליכים הקודמים אינה יכולה להיחשב כהסתרה מכוונת. לפיכך, עקרון ההשתק השיפוטי אינו חל במקרה זה. מאחר שקיימת אפשרות שהתוצאה הייתה שונה אילו ראיות אלה היו מוצגות קודם לכן, מקבל פסק הדין את הערעור ומחזיר את התיק למשיב (משרד הביטחון) לבחינה מחודשת של ההחלטה לגופה. ההחלטה מיום 23.10.14.