עת"מ 39249-12-20

תקציר

העותרים טענו כי הטלת היטל סלילה לא אושרה על ידי מועצת העירייה או שר הפנים, וכי יש לפטור אותם מתשלום ההיטל משום שמעולם לא קיבלו דרישת תשלום. אישור מועצת העירייה בא לידי ביטוי בפרוטוקול ישיבת המועצה, בו נכתב כי המועצה אישרה את השתתפות התושבים בתשלום היטל הכביש. כמו כן, אישור שר הפנים לא נדרש להיות מוצג במפורש, כפי שהונח עם פרסום חוק העזר המתוקן ברשומות. באשר להיעדר דרישת תשלום, מצא בית המשפט כי העותרים היו מודעים לעבודות הסלילה ואף פתחו בהליכים משפטיים כדי לחייב את העירייה לבצע את הסלילה. העותרים, שהיו מודעים היטב להשלכות של סלילת כבישים, לא יכלו להשתמש בטכניות זו כדי לחמוק מחובתם הכספית, מה גם שחוק העזר לא איפשר השגות או עררים. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות העותרים חסרות שחר ודחה את העתירה, תוך שהוא קובע גם כי על העירייה לדרוש תשלום בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. דרישה זו תהיה לערכי הקרן בלבד, ללא כל שכר טרחה או ריבית נוספים, והעותרים יוכלו להגיב בכל פעולה משפטית מתאימה לאחר מכן. כמו כן חויבו העותרים לשאת בהוצאות המשפט של העירייה, בסך 8,500 ₪.