עמ"נ 4219-08-09

תקציר

פסק הדין דן בזכותה ובחובתה של רשות מקומית לגבות ארנונה, ובפרט גבייה רטרואקטיבית של ארנונה שלא שולמה. בית המשפט מכיר בחובתה של הרשות לנהוג בהגינות ובשוויון כלפי תושביה, תוך שימת דגש על חשיבות גביית המיסים עבור שירותי הרווחה של הרשות המקומית. מאחר שחוק הארנונה שותק בכל הנוגע לגביית ארנונה רטרואקטיבית, מפנה בית המשפט למשפט מינהלי, המאפשר תיקון החלטות מנהליות בשל טעויות מוכרות. במקרה זה, הטעות נעשתה על ידי העירייה עצמה, שלא גבתה ארנונה מחברה ממשלתית, תשתיות נפט, במשך למעלה מ-60 שנה. בית המשפט מגדיר את הטעות כטעות טכנית בשוגג, המצדיקה גבייה רטרואקטיבית של מסים. היא מדגישה כי הטלת המס וההודעה על השומה הן סוגיות נפרדות, כאשר הראשונה היא החלטה חוקתית היוצרת את החיוב, ואילו האחרונה היא הצהרתית בלבד. לפיכך, היעדר ההודעה אינו פוטר את תשתיות הנפט מחובתה לשלם מסים. בית המשפט בוחן גם את התנהלות תשתיות הנפט ומוצא כי החברה ידעה על הטעות ובחרה במודע שלא לפעול לפיה, תוך ניצול הטעות של העירייה. משכך, טענת החברה בדבר הסתמכות על הטעות אינה נחשבת תקפה. כמו כן מודגש האינטרס הציבורי בגביית חוב המס המהותי, המוערך בכ-63 מיליון שקל. באשר לסיווג נכסי תשתיות נפט לצורכי מס, בית המשפט מסכים עם החלטת ועדת הערר כי הסיווג "עסקים אחרים" הוא ראוי. נמצא כי פעילות החברה אינה מהווה פעילות תעשייתית או תעשייתית וכי התעריפים שהוחלו עליה היו סבירים. עם זאת, בית המשפט נעתר חלקית לתביעתה של תשתיות נפט בנוגע לריבית הנגבית על החוב. בהכירו באיחור העירייה בהוצאת השומה, החליט בית המשפט לפטור את החברה מהפרשי ריבית למשך מחצית התקופה. לסיכום, בית המשפט פוסק לטובת העירייה, דוחה את העתירה ואת העתירה המנהלית, בכפוף לאמור לעיל בעניין חיוב הריבית. חברת תשתיות נפט חויבה לשלם את הוצאות העירייה, בסך 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.