ע"פ 3524/90

תקציר

בית המשפט העליון פסק על חילוט צו מבחן למשיב שהראה אי עמידה בתנאי שחרורו. על המשיב, שהורשע בפריצה וכניסה וכן בגניבה, נגזרו במקור שלושים חודשי מאסר בפועל, חמישה עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, ושמונה חודשי מאסר על תנאי נוספים שהופעלו אף הם במקביל. שירות המבחן המליץ לקצר את עונשו בשל נסיבותיו הקשות, והוא הושם תחת פיקוחם למשך שנה וחצי עם שחרורו. עם זאת, המשיב לא שיתף פעולה עם השירות, בפרט בכל הנוגע לגמילה מסמים. בעקבות זאת הגיש שירות המבחן בקשה להחרים את צו המבחן. בית המשפט הכיר בחוסר ההתאמה של המצב המשפטי הנוכחי, שבו אין סנקציה אפקטיבית שתבטיח ציות לצו מבחן לאחר הוצאתו בנוסף לעונש מאסר. זאת, משום שסעיף 20(3) לפקודת המבחן חל רק על מקרים בהם טרם נגזר דינו של הנאשם, וסעיף 25 לאותה פקודה מאפשר לבטל את הצו רק ללא כל סנקציה נוספת. בית המשפט דחק במחוקק לתקן סוגיה זו, דבר שהביא להיעדר תמריץ לנבחנים לקיים את צווי המבחן. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הפקעת צו המבחן של המשיב, בלית ברירה בשל החקיקה הקיימת. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים.