בג"צ 6798/22

תקציר

העותר, גבר סיסג'נדר, הגיש עתירה נגד כללי התספורת השונים של צה"ל לגברים ולחיילות בטענה כי זכותו לשוויון נפגעה. הוא התעקש לגדל שיער ארוך ואף ריצה עונשי מאסר על סירובו להסתפר, כחלק מתהליך גיוסו. בית המשפט הכיר בקושי האמיתי של העותר והבין את חוסר נכונותו להסתפר, והכיר בכך כביטוי לגיטימי לזהותו העצמית. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי הוראות התספורת שקבע צה"ל לחיילים היו סבירות ונחוצות לשמירה על משמעת ואחידות, שהן הכרחיות למטרות צבאיות. התערבותו של בית המשפט בעניינים אלה מוגבלת ביותר, ונמצא כי כללי התספורות של צה"ל עמדו במבחן הסבירות, במיוחד כאשר הם משקפים נורמות חברתיות מקובלות. על אף שצה"ל מבחין בין חיילים לחיילות בהוראות הופעתו, קבע בית המשפט כי הבחנות אלה אינן פוגעות באופן בלתי סביר בזכות לשוויון, מה גם שהעותרת לא חלקה על עקרון ההבחנה בין המינים. יתר על כן, צה"ל זכה להערכה על היותו רגיש לצרכים אישיים, מאפשר חריגים לחיילים טרנסג'נדרים ומאפשר בחירות מוסריות כמו חיילים טבעונים שאינם חובשים כומתות צמר. בית המשפט ציין גם את הסברו של הצבא כי הנורמות הנוגעות למראה החיצוני משתנות עם הזמן, ועליו לבחון מעת לעת את מדיניותו. עם זאת, העתירה נדחתה, שכן הפגיעה הספציפית בעותר לא הצדיקה התערבות שיפוטית בכללי המשמעת של צה"ל. השופט רונן, שכתב את פסק הדין, הציע לצה"ל להבהיר את עמדתו בנוגע לתקנות התספורת בתקופה הקרובה. השופט גרוסקופף הסכים והדגיש כי מוקד העתירה אינו שוויון מגדרי אלא ההבחנה בכללי התספורת לגברים ולנשים.