ת"א 21649-09-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת שדחתה בקשה לסעד זמני. הבקשה, שהוגשה שלושה חודשים לאחר ההחלטה הקודמת, אינה נחשבת לבקשה רגילה, שכן אין בה ניסיונות לקבל את ההחלטה. בית המשפט מכיר בשני הקשרים לבחינה מחודשת: טעות לכאורה בהחלטה ושינוי נסיבות. הראשון הוא נדיר ולא סביר, והאחרון אינו סיבה תקפה במקרה זה. המבקש טוען כי נפלה טעות בהחלטת הביניים ומספק נימוקים לעיון חוזר, אך השופט אינו מוצא קושי בפסק הדין הקודם ומדגיש את היקפו המצומצם של הסעד הזמני. בנוסף, טענתה של המבקשת בדבר השפעת הודעות החיוב על תקינות העסק אינה מספקת ואינה קשורה לבקשה לסעד זמני. השופט מדגיש כי הדרך הראויה לערער על ההחלטה הקודמת היא באמצעות הליכי ערעור ולא בקשות חוזרות ונשנות לעיון חוזר. מאחר שלא חל שינוי נסיבות רלוונטי, והבקשה אינה מצדיקה שינוי בהחלטת הביניים, הבקשה לעיון חוזר נדחית. המבקש חויב בהוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪.