עב"ל 20750-04-21

תקציר

הערעור התקבל על סמך העובדות המוסכמות בין הצדדים, אשר הוכרעו לאחר הליך הוכחה. בין העובדות המוסכמות הללו היה עיתוי הופעת הסימפטומים של התובע – כאב ראש חמור וטשטוש ראייה – שבא בעקבות אירוע חריג. המוסד, במקרה זה, המוסד, מחויב לעובדות מוסכמות אלה ואינו יכול לטעון אחרת, מה גם שהייתה להם גישה למסמכי חדר המיון של התובע ובחרו שלא לערער עליו במהלך הליך ההוכחות. העובדות המוסכמות סתרו את עיתוי הופעת התסמינים במסמכים הרפואיים. טענת המוסד כי הרשומות הרפואיות משלימות את העובדות המוסכמות לא צלחה, שכן הנושא המרכזי היה עיתוי התסמינים, שתואר בבירור בעובדות המוסכמות. השופטים הדגישו כי התיעוד הרפואי אינו מוחלט וניתן לערער עליו, במיוחד כאשר קיימת תשתית עובדתית מוסכמת, כמו במקרה זה. המוסד לא נימק די הצורך מדוע יש לאפשר לו לחזור בו מהסכמתו לעובדות המוסכמות, ומשכך קבע ערכאת הערעור כי הסימפטומים החלו לאחר האירוע החריג, בהתאם לטענות התובע. בעקבות זאת חויב המוסד לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 שקל בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים ותועבר אליהם בהתאם.