ת"ג 31030-08-18

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על ניסיונה של העותרת לשנות את גילה הרשום, שנטל ההוכחה לגביו הוא עליה. עליה להוכיח הן כי גילה הרשום כיום אינו נכון והן לספק ראיות מספקות לגילה הנטען . בית המשפט מכיר בכך שהדרישות הראייתיות הן מצטברות ולא ניתן להסתפק בהן רק על ידי הוכחת הראשונה. רמת הראיות הנדרשת היא אמת המידה האזרחית, שהיא מאזן ההסתברויות. לבית המשפט לענייני משפחה מרחב תמרון פרוצדורלי מסוים במקרים כאלה, אך עדיין מוצא כי העותרת לא עמדה בנטל ההוכחה הכפול המוטל עליה. בית המשפט אמנם אינו מטיל נטל הוכחה מוגבר בשל מניעיה של העותרת, אך אינו מוצא את עדותה עקבית דיה כדי להיעתר לבקשתה. הראיות היחידות שהוצגו היו תצלום, עדותה של קרובת משפחה ואחותה של העותרת, שאף אחת מהן אינה מוכיחה די הצורך את שנת לידתה כנטען. לפיכך, בית המשפט מחליט להורות על דחיית התביעה ולא על דחייה על הסף, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה ובשקידתו של העותר בניסיון למצוא ראיות. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.