ע"פ 8320/21

תקציר

בבחינת הערעור והטיעונים שהוצגו, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור, בעיקר בשל הקלת העונש המקורי שהטיל בית המשפט המחוזי על המשיב בגין עבירות נשק. התערבותה של ערכאת הערעור בגזר הדין שמורה בדרך כלל למקרים חריגים, במיוחד כאשר קיימת חריגה משמעותית ממדיניות גזר הדין שנקבעה או טעויות מהותיות בשיקול הדעת. במקרה זה, חומרת עבירות הנשק, שהפכו יותר ויותר לסוגיה משמעותית, חייבה החמרת הענישה. העונש המקורי של שבעה חודשים, בהתחשב בנשק הארוך הסטנדרטי המעורב ובמדיניות הענישה הנוכחית, נחשב מקל יתר על המידה בהתחשב בחומרת העבירה. סף מינימום לעבירות כאלה צריך להיות גבוה יותר כדי לשקף את עמדתה הנוכחית של המדינה לגבי פשעים הקשורים לנשק. גזר הדין המקורי גם לא התיישר עם המגמות הרווחות של החמרת הענישה על עבירות מסוג זה בשל חומרתן. מתוך הכרה בצורך במענה עונשי משמעותי, הוחלט בסופו של דבר כי יש להחמיר את עונש המאסר בפועל של המשיב ל-14 חודשים, תוך התחשבות בזמן שכבר היה עצור. שני השופטים י' עמית וג' ריד הסכימו עם הכרעת הדין, ופסק הדין גובש סופית על ידי השופט ד' מינץ ביום 28.12.2021.