ת"א 61807-12-12

תקציר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתם של מספר תובעים נגד מינהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית באר טוביה. התובעים, שהיו חוכרים של חלקת אדמה מכוח הסכם חכירה משנת 1983 עם מינהל מקרקעי ישראל, ביקשו לחדש את חוזה החכירה לאחר ששינוי ייעוד הקרקע משימוש חקלאי לשימוש תעשייתי. לטענתם, בשל נסיבות חריגות הם זכאים לחידוש חוזה שכירות או לפיצוי כספי. עם זאת, בית המשפט מצא כי התביעה התיישנה, לאחר שהוגשה כמעט 30 שנה לאחר שקמה עילת התביעה. בהסכם החכירה נקבע במפורש כי שינוי ייעוד יאפשר למינהל לסיים אותו, וטענות התובעים כי ההסכם ייחודי או כי התנהלות הצדדים שינתה סעיף זה נדחו. בית המשפט פירש את ההסכם כמכלול קוהרנטי ומצא כי זכויות התובעים מוגבלות לשימוש חקלאי. גם טענותיהם שהתבססו על התנהלות הצדדים או על מצגי המינהל נדחו מחוסר ראיות. תביעות חלופיות לסעד המבוסס על החלטת מינהל מקרקעי ישראל שבוטלה ולפיצוי שווה ערך נדחו אף הן ונחשבו כנטושות. כתוצאה מכך, חויבו התובעים לשלם אגרות והוצאות בסך 50,000 ₪ ו-10,000 ₪ למינהל ולמועצה האזורית, בהתאמה, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.