בג"צ 8255/08

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לחוקיות הבנייה במאחז דרך האבות הסמוך לאל-ח'דר בגדה המערבית. המבנים המדוברים נבנו באופן בלתי חוקי וללא היתרים על קרקע שהבעלות עליה שנויה במחלוקת – קרקע פלסטינית פרטית או אדמות מדינה. בית המשפט דחה בעבר כמה עתירות בעניין מאחז זה, והמדינה התחייבה לברר את הבעלות על הקרקע ולהרוס מבנים שנבנו על קרקע פרטית. עם זאת, המדינה לא עמדה בהתחייבויות אלה. העתירה הנוכחית מבקשת לאכוף פסקי דין קודמים אלה, אך המדינה השיבה כי סדרי העדיפויות שלה השתנו בעקבות ההחלטה להקפיא את הבנייה הישראלית באזור, הדורשת משאבים רבים. כתוצאה מכך, משימות דחופות יותר מקבלות עדיפות, והסקר לקביעת הבעלות על הקרקע מתעכב. עוד טענה המדינה כי מדובר בעניין פוליטי מטבעו, והוא נתון לשיקול דעתה הרחב של הממשלה וחסין מפני ביקורת שיפוטית. השופט לוי, יחד עם השופטים ארבל והנדל, קבע כי יש להפריד בין הסוגיות השונות ולבחון אותן בנפרד. הם מצאו כי הצהרות המדינה על סקרי בעלות על קרקעות והיעדר הקצאת משאבים אינן מכבדות את ההליך השיפוטי והעלו חששות לגבי הצדקת האכיפה במקרה זה. עם זאת, מתוך הכרה במורכבות של קביעת סדרי עדיפויות לרשויות המינהליות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בכך כדי להתערב בקבלת ההחלטות של המדינה בעניין זה, מה גם שהגורם המגביל היה מחסור במשאבים ולא התחמקות מחובות משפטיות. לפיכך, העתירה נדחתה, כאשר לעותרים שמורה הזכות לערער בעתיד במידת הצורך. ההחלטה התקבלה על יסוד שיקולים אלה והסעדים הספציפיים המבוקשים בעתירה.