סע"ש 16239-07-15

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סמכותו המהותית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שהגישו 22 שוטרים רגילים נגד משטרת ישראל. הקצינים, ששירתו בתפקידים מיוחדים כקציני ביקורת גבולות, טענו לאפליה, אי קידום ואי הכרה בוותק שלהם, וביקשו סעדים הצהרתיים. עם זאת, טענה המשטרה כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעניינים הנוגעים לקביעת תפקידים, העברות וקידום, כאמור במפורש בסעיף 93א לפקודת המשטרה. בית הדין הסכים עם עמדת המשטרה, וציטט פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ששללו במפורש את סמכותו של בית הדין לעבודה בסוגיות הקשורות למעמד של שוטרים. בית הדין הדגיש כי כוונת המחוקק הברורה והחד-משמעית העומדת מאחורי סעיף 93א היא להגביל את סמכותו של בית הדין לעבודה בעניינים ספציפיים אלה, יהיו הטעמים אשר יהיו. יתר על כן, נמצא כי נסיבות המקרה שונות מפסקי דין קודמים שצוטטו על ידי התובעים, שם הייתה לבית הדין לעבודה סמכות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין לו סמכות עניינית לדון בתביעה ודחה אותה על הסף, תוך שהוא מותיר את התובעים לשאת בהוצאות הנתבעת.