בש"פ 513/88

תקציר

בתיק בראשות השופט י' מלץ, דן בית המשפט העליון בערעור בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעניין פסילה מנהלית של רישיון נהיגה לפי סעיף 47(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. המקרה התעורר כאשר המשיב, נהג מקצועי, היה מעורב בתאונה עם רכב משטרתי, שהובילה לפסילת רישיונו ל-60 יום. בית המשפט לתעבורה אישר את הפסילה, אך בהמשך החזיר בית המשפט המחוזי את הרישיון, מה שגרר ערעור מטעם המדינה. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי ההערכה העיקרית צריכה להיות האם מעשיו של הנהג היוו סכנה לשלום הציבור. בית המשפט שקל את נסיבות התאונה ואת היסטוריית הנהיגה הענפה של המשיב, שכללה 20 הרשעות אך ללא מעורבות קודמת בתאונה. בית המשפט העליון הסכים עם הערכאה הנמוכה יותר כי הפסילה אינה מוצדקת, שכן עברו של המשיב אינו מהווה איום משמעותי. כמו כן, בית המשפט העליון הבהיר כי על המפקח, המופקד על פסילה מנהלית, להתמקד רק בשיקולי תחבורה ולא לפעול כגוף שיפוטי המחייב שימועים. זכותו של הנהג לשימוע נקבעה כמסופקת על ידי הכללת גרסתו בתיק החקירה, אותו בחן המפקח. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ואישר את החזרת רישיון הנהיגה של המשיב.