בש"פ 4015/13

תקציר

בערעור ניתן ערעור על צו עיכוב דינו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים בגין רצח, ניסיון רצח ושיבוש הליכי משפט. בית המשפט המחוזי מצא ראיות לכאורה, שזיהו את המערער כיורה והפריכו את האליבי שלו. ערכאת הערעור מסכימה, ודוחה את הערעור. זיהויו של המערער על ידי המתלונן, אף שנעשה יומיים לאחר האירוע, נתמך בקביעותיו העקביות ובחוות דעת המומחה בנושא נקמת דם במגזר הערבי. בעוד שניסוי ההגנה הראה פער גובה בין היורה לבין המערער, חוות הדעת של מומחה המדינה סתרה אותו, ומחלוקות כאלה יש ליישב במשפט העיקרי. טענת האליבי, הנתמכת בניסויים שערכה ההגנה, מופרכת על ידי הניסוי המתוקן של המדינה, אשר הראה כי המערער יכול היה להגיע לתחנת הדלק בתוך פרק הזמן שנקבע. בנוסף, התנהגותו המפלילה של המערער ואמירותיו הסותרות במהלך החקירות מצדיקות את המשך מעצרו. ערכאת הערעור קובעת כי חומר החקירה מהווה סיכוי סביר להוכיח את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר ומקיימת את החלטת בית המשפט המחוזי, דוחה את הערעור ומורה על מעצרו של המערער עד תום המשפט.