ע"א 39189-10-19

תקציר

העותר ביקש להגיש ערר מחוץ למסגרת הזמן שנקבעה. העותר טען כי בא כוחו של המשיב צפה בפסק הדין באינטרנט ביום 13.5.2019 ואף נשלחה לו הודעה על כך, ולכן הערעור הוגש באיחור ניכר. המשיב, לעומת זאת, טען כי פסק הדין ניתן רק ביום 10.9.2019 וכי הערעור הוגש במועד. לחילופין, ביקש המשיב הארכת מועד להגשת ערעור, בטענה כי השיהוי אינו משמעותי וכי הערעור מעורר סוגיה תקדימית. בית המשפט קבע כי עורך דינו של המשיב קיבל הודעה כדין על פסק הדין באופן מקוון ביום 13.5.2019, ולכן הערעור הוגש באיחור. עם זאת, החליט בית המשפט להאריך את המועד להגשת הערעור, בהתחשב בשאלה המשפטית המהותית הכרוכה בערעור, שיש לה השלכות רחבות על המשיב ועל צדדים דומים אחרים, ואיזן זאת עם אינטרס ההסתמכות של העותר על ביצוע פסק הדין. בית המשפט הורה למשיבה לשלם לעותרת הוצאות בסך 7,000 ₪ עד ליום 10.3.2020, וקבע כי אי תשלום סכום זה במועד יביא לקבלת הבקשה להגשת הערעור.