תו"ב 42156-12-10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לדחיית ביצוע צו הריסה לבניין הנחשב בלתי חוקי. הסיבה העיקרית להחלטה זו נעוצה בהיעדר הוכחה לאופק תכנוני נראה לעין שיכשיר את המבנה המדובר. השופט מדגיש את מדיניותו המחמירה של בית המשפט העליון בכל הנוגע לביצוע צווי הריסה במועד, שמטרתה להעביר מסר חזק של חוסר סובלנות כלפי בנייה בלתי חוקית. אם לא ניתן יהיה להשיג את היתר הבנייה באופן מעשי, לא סביר שבתי המשפט יאריכו את המועד האחרון להריסה. במקרה דנן, אין די בטענות המבקש, לרבות ההפרעה שנגרמה במבצע "צוק איתן", כדי להצדיק שיהוי, במיוחד בהתחשב בחוסר שקידתו של המבקש בקידום הליכי התכנון ובספקות סביב חוקיות התנהלותם. בנוסף, סיכויי ההצלחה של המבקש בבקשתו הנוכחית לשינוי ייעוד קלושים, והתהליך צפוי להיות ארוך. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך בהקפדה על חוקי התכנון והבנייה, ואת העילות המצומצמות לדחיית צווי הריסה, שאינן מתקיימות במקרה זה. למבקשים לא נותרה ברירה אלא לדחות את הבקשה, למרות שהשופט בוחר שלא לחייב אותם בהוצאות.