ע"פ 1326/14

תקציר

המערער במקרה זה הורשע בשוד לאחר שהודה בביצוע העבירה, שכללה שימוש באקדח דמה כדי לאיים על פקיד בנק בסניף דואר, גניבת 6,650 ₪ ונמלטות מהמקום. הוא היה אז כבן עשרים ולא היה לו עבר פלילי קודם. בית משפט קמא, בהסתמך על הפסיקה, קבע טווח ענישה בין 18 ל-42 חודשים. תסקיר שירות המבחן אפיין את המערער כמביע חרטה, וייחס את העבירה למצוקה כלכלית, תוך ציון סיכון בינוני לעבירה חוזרת. על בסיס זה גזר עליו בית המשפט 24 חודשי מאסר בפועל ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי, ובחר שלא להטיל עליו פיצויים או קנס. המערער ערער על חומרת העונש, תוך ציון גילו הצעיר, עברו הנקי ונסיבותיו הכלכליות שהובילו אותו לביצוע העבירה, וטען כי הוא בוצע ללא אלימות ולא היה מתוכנן. עם זאת, המדינה טענה כי העונש הולם, וציינה כי המעשה אכן היה מתוכנן. בית המשפט לערעורים לא מצא טעם לשנות את גזר דינו של בית משפט קמא, תוך הדגשת חומרת עבירת השוד כמתואר בכתב האישום ומציינת כי השימוש שעשה המערער באקדח דמה ובתחפושת סותרים את הטענות כי השוד היה ספונטני. למרות שדחה את הערעור, עודד בית המשפט את המערער להמשיך בהתנהגות טובה במהלך המאסר, תוך ציון הדבר עשוי להועיל לו במהלך תסקיר שחרורים פוטנציאלי. הערעור נדחה ביום 2.6.2014.