תפ"ח 12445-06-11

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח, חבלה בכוונה להטיל מום, חבלה בנסיבות מחמירות וסיכון חיים. סעיפי האישום נובעים מאירוע בו נהג הנאשם במשאיתו בכביש באורך 3 ק"מ, פגע במספר כלי רכב וגרם למותו של אדם אחד. התביעה טענה כי מעשיו של הנאשם נבעו ממניעים דתיים או לאומניים, שכן האירוע התרחש ביום הנכבה. הנאשם טען כי ניסה להגיע למקום עבודתו ואיבד את הכרתו לאחר ההתנגשות הראשונה, מה שגרם לכך שלא הצליח להשתלט על המשאית. השופטת גיליה רביד מצאה את גרסת הנאשם לאירועים כבלתי סבירה ובלתי עקבית, ובמקום זאת קיבלה את גרסת התביעה לעובדות. נקבע כי הנאשם היה בהכרה ושלט במשאית לאורך כל האירוע. מעשיו, כולל אי עצירה לאחר התנגשויות והמשך נסיעה במהירות גבוהה, הצביעו על כוונה להרוג. בנוסף, התנהגותו התוקפנית של הנאשם לאחר עצירת המשאית, לרבות תקיפת עוברי אורח, תמכה בגרסת התביעה. השופט רביד הגיע למסקנה כי הנאשם גיבש החלטה להרוג והוא אשם ברצח בכוונה תחילה ובניסיון רצח של מספר אנשים. הנאשם הורשע גם בחבלה בנסיבות מחמירות ובסיכון, אך לא בחבלה בכוונה להטיל מום. השופט גלעד נויט הסכים עם הערכתו של השופט רביד את חומר הראיות. גם השופט מאיר יפרח הצטרף לחוות דעתו של השופט רביד. הנאשם הורשע פה אחד בכל סעיפי האישום למעט חבלה בכוונה להטיל מום.