בש"פ 7895/01

תקציר

אן ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור אותה עד תום המשפט באשמת ניסיון רצח, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק שלא כדין. פרקליטה, עו"ד אלי כץ, טען כי בתיק המשטרה אין די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרה. עם זאת, השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מצטט חומרי חקירה משכנעים, לרבות הודעותיהם של המתלונן, אחיו וסלווא אבו חלף, שזיהו את אן כמבצעת. השופט הכיר בטענת האליבי של ההגנה, אך ציין כי הועלו ספקות כבדים לגביה במיוחד לאור הזיהוי הברור של אן כאשמה. הערעור התמקד גם בזמן ביצוע העבירה, כאשר עו"ד כץ ניסה לקבוע כי אן לא נכחה בזירה בחלון הזמן הקצר שבו בוצעה העבירה. השופט התנגד לטענה זו והדגיש כי משקלן המצטבר של הראיות מציג טיעון לכאורה נגד אן. כתב האישום תיאר סכסוך בין משפחתו של המערער לבין משפחתו של המתלונן, כאשר אן ירתה במתלונן בעת שישב ברכבו וגרמה לו לחבלות קשות. לבסוף, דחה השופט את הסתמכות ההגנה על בדיקת פוליגרף, אותה עבר המערער, וקבע כי אין לה ערך רב בהשוואה לעדויות עדים שזיהו במפורש את אן כיורה. לפיכך נדחה הערעור, וההחלטה לעצור את אן עד לסיום המשפט נשמרה.