בג"צ 178/57

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעת התנגדות לסימני מסחר שנדונה בפני בג"ץ בשנת 1958 (בג"ץ 178/57). הבעלים של סימן המסחר Xylocain התנגד לרישום סימן המסחר של Celecain, בטענה כי הוא דומה לסימן שלהם במידה העלולה להטעות לקוחות, דבר האסור על פי סעיף 8(i) לפקודת סימני מסחר, 1938. המערערת, חברה שוודית, טענה כי הדמיון בצליל בין שני הסימנים עלול להוביל לבלבול, במיוחד כאשר בוחנים את שיטות ההגייה המגוונות בקרב העולים בישראל. המשיבה, חברה שוויצרית, טענה כי אין סכנה של ערבוב שכן לסימנים היו איות וצלילים שונים. בית המשפט, בהרכב השופטים לנדוי וויטקון, הסכים עם המערער והדגיש את הסכנה הפוטנציאלית לבריאות הציבור הנובעת מטעויות תקשורת בעל פה בין אנשי מקצוע רפואיים, במיוחד בעלי רקע לשוני שונה. השופטים הדגישו כי תכליתם של דיני סימני המסחר בהקשר זה היא למנוע נזק מסחרי ולהגן על הציבור מפני השלכות מזיקות. הם הגיעו למסקנה כי הדמיון בין הסימנים, במיוחד בהברות הראשונות שלהם, עלול להוביל לבלבול ולסיכונים בריאותיים חמורים. לפיכך, קיבל בית המשפט את הערעור, הפך את החלטת הרשם ודחה את רישום סימן המסחר סלקין. בנוסף, חויבה החברה השוויצרית לשלם את הוצאות המשפט של החברה השבדית בשני המקרים.