ת"צ 32321-09-17

תקציר

השופטת מצאה כי הסכם הפשרה בין המבקשת, מנויה של פלאפון, לבין פלאפון עצמה, היה סביר, הוגן וראוי. המבקשת תבעה את פלאפון בגין הפרת החוק ורישיונה בכך שגרמה ללקוחותיה להמתין זמן רב מדי בטלפון ולהשמיע להם פרסומות חובה. בהסכם הפשרה נקבע כי פלאפון תפצה את לקוחותיה בכך שתשלם להם סך של 8.5 מיליון ש"ח כפיצוי בגין ההפרות הנטענות, והמבקשת ובא כוחה יקבלו סך של מיליון שקל שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין. סכום זה נמצא סביר לאור הקשיים בכימות הנזק שנגרם ללקוחות והסיכונים בהמשך התביעה. השופט מצא גם כי הסדר הפשרה משקף כראוי את הסיכויים והסיכונים שהיו עומדים בפני שני הצדדים אילו נמשך ההליך המשפטי. כמו כן, השופטת הסכימה עם המלצת הצדדים כי נוכח הקושי לזהות את חברי הקבוצה המבקשת, ראוי לפצות את כל לקוחותיה הנוכחיים של פלאפון. השופטת לא מינתה בודק שיבחן את הסדר הפשרה, שכן היא מצאה כי סכום הפשרה אינו מספיק וכי סיועו של המגשר להגיע לסכום זה פירושו שבודק לא יוסיף מידע שימושי נוסף. לבסוף, השופט שקל התנגדות להסדר הפשרה ומצא כי מאחר שהוגש שלא כדין, אין סיבה לקבלו או לפסוק למתנגד פיצוי כלשהו בגין תרומתו. ללא התנגדות ומששוכנע כי הסדר הפשרה הוא לטובת כל הצדדים המעורבים, אישר השופט את הסדר הפשרה.