בד"מ 76/09

תקציר

פסק הדין דן באיזון בין זכותו של עורך דין לחופש ביטוי לבין חובתו לשמור על כבודו של מקצוע עריכת הדין. הפרשה נסובה סביב ראיון שהעניק הנאשם, עורך דין במקצועו, לעיתון, בו השמיע אמירות בוטות ובלתי ראויות כלפי מבקר המדינה בעת שייצג לקוח שענייניו נחקרו על ידי משרד מבקר המדינה. בית המשפט מכיר באופיין הבלתי ראוי של האמירות אך שוקל אותן אל מול הנסיבות שבהן נאמרו, קרי במסגרת בלתי פורמלית בביתו של הנאשם, מה שמוביל לאווירה נינוחה ונטולת עכבות. מסקנת השופטים היא כי אף שהאמירות לא היו ראויות, הנסיבות מטות את הכף לטובת הנאשם. הם מדגישים כי מקצועו של עורך דין חורג מעבר למשרדו או לאולם בית המשפט, ועליו להתנהל כראוי גם מחוץ לסביבתו המקצועית. רוב השופטים זיכו את הנאשם מהאישומים, הכוללים מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין. עם זאת, מי שהרשיע אותו הטיל עליו עונש אזהרה וקנס של 3,000 שקל, בתקווה שהנאשם למד את הלקח. עוד מציינים השופטים כי ביקורת על אישי ציבור בתקשורת צריכה לצפות לתגובת נגד, במיוחד כאשר מדובר באווירה ציבורית של ביקורת, אך היא עדיין אינה מתירה חריגה ממסגרת הביטוי המתאימה למקצוע עריכת הדין.