ת"פ 52053-01-15

תקציר

האירוע המדובר כלל עימות בין שוטרים לאזרח, שהוביל להגשת כתב אישום המייחס לאזרח שורה של עבירות. אלה כללו הפרעה לשוטר, איומים, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח למניעת מעצר. ההיתקלות התרחשה כאשר הנאשם ניסה לחלוף על פני רכב משטרתי שחסם את הכביש, מה שהוביל לוויכוח על צפירתו של הנאשם. המצב הסלים כאשר הנאשם סירב למסור את פרטיו ולאחר מכן נמלט מהמקום כשהשוטר מחזיק בתעודת הזהות שלו. המשטרה פתחה במרדף אחר הנאשם, והמצב הגיע לשיאו במתחם משפחתו של הנאשם, והביא למעצרו. השופט קבע כי מעשיו של הנאשם מהווים עבירה אחת בלבד: הפרעה לשוטר. זאת, בעיקר בשל התנהלות בלתי ראויה ובלתי מידתית של השוטרים לאורך כל האירוע. השופט קבע כי פעולות השוטרים, כגון חסימת הכביש ותגובה אגרסיבית כלפי הנאשם, לא היו מוצדקות. זאת ועוד, מעצרו של הנאשם במתחם משפחתו הוגדר כבלתי חוקי שכן לא התבסס על חשד סביר כלשהו. לפיכך, התנגדותו של הנאשם למעצר, לרבות איומיו לכאורה, נקבעה כמותרת. השופט קיבל את הטענה כי הנאשם האיץ לזמן קצר מהמקום, מה שהיווה עבירה של הפרעה לשוטר. עם זאת, יתר סעיפי האישום של העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח למניעת מעצר לא הוכחו. ככלל, הדגישה השופטת כי מדובר באירוע מינורי שניתן היה למנוע אותו אילו המשטרה הייתה פועלת בסבירות גבוהה יותר. הנאשם זוכה מכל האישומים למעט הפרעה לשוטר.