רע"א 3323/23

תקציר

בפסק דין ראוי לציון התייחס בית המשפט להכרה בידועים בציבור ולהשלכות המשפטיות של יחסיהם על פי הדין הישראלי. ההחלטה אישרה מחדש את הרעיון כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים שבהם קיימות השלכות רחבות או כדי למנוע עיוות דין. בית המשפט הדגיש את חשיבות קביעת תחולתן של זכויות ידועים בציבור באמצעות מבחנים מבוססים. מערכת המשפט הישראלית מכירה בידועים בציבור בכך שהיא מעניקה להם זכויות השמורות באופן מסורתי לזוגות נשואים, כגון זכויות פנסיוניות, מזונות וירושה, הנקבעות ברובן בגישה ליברלית-חוזית. עם זאת, היא מחייבת כוונה ברורה בין הצדדים להחיל זכויות וחובות כאלה על מערכת היחסים ביניהם, דבר שניתן לראות בהסכמים מפורשים או משתמעים. מורכבויות מקרה מתעוררות כאשר בוחנים זוגות שבוחרים שלא להינשא בשל אילוצים דתיים. בית המשפט ציין כי הכוונה להינשא אינה מרמזת בהכרח על החלת זכויות דמויות נישואין לפני התרחשות הנישואין. זוהי רק אינדיקציה, ולא הוכחה מוחלטת, לכוונותיהם המשפטיות של בני הזוג. בפסק הדין הודגש כי עצם החיים המשותפים או ההוצאות המשותפות על פני תקופה קצרה אינם מספיקים להכרה בידועים בציבור, במיוחד ללא ראיות משמעותיות לחיים כלכליים משותפים. בית המשפט קבע, כי המשיב לא הוכיח כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות כלכליות או זכויות הדומות לנישואין, וכתוצאה מכך המשיב לא הוכר כ"בן זוג" הזכאי לפיצויים כתלוי. משכך, התקבל הערעור, וטענת המשיב נדחתה, תוך הדגשת האופי הקריטי של הוכחת כוונה וחובות משותפות למעמד של ידועים בציבור.