עמ"ת 35790-05-18

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קבע כי מאבקו הציבורי של המערער, כהן, נופל בגדר חופש הביטוי. מאבקו של המערער במתכונת הגבייה של הבנקים הוא מאבק של ממש ומטרתו אינה לבטל או להקטין את חובות קרוביו. הבנקים אמנם אינם רשויות מנהליות והמנכ"לים אינם עובדי ציבור, אך הם מוסדות חשובים בחברה ומחאה ביקורתית נגדם יכולה לקדם את תכליתה העיקרית של זכות היסוד לחופש ביטוי - קיומו של שיח ציבורי פתוח. ההגבלות שהוטלו על כהן, המונעות ממנו להתקרב למנכ"לי הבנקים ולבני משפחתו, הוסרו באופן חלקי. כהן רשאי למחות נגד מוסדות פעילים של המערכת הבנקאית ומקומות של התכנסויות מקצועיות, גם אם המנכ"לים נוכחים שם. המחאה כפופה להוראות החוק ואין לכהן למחות באופן הנוגע להליך הפלילי המתנהל נגדו. עוד נכתב בהחלטה כי אין לאפשר לכהן להתקרב פיזית למנכ"לים או למחות בקרבתם, ויתר התנאים המגבילים יישארו בעינם. בית המשפט הדגיש כי חופש הביטוי אינו מוחלט והאמצעים אינם מצדיקים את המטרה, ולכן ההגבלות הנוכחיות נחוצות כדי להימנע מהטרדת המנכ"לים שהם עדי מפתח במשפט נגד כהן.