ת"א 30396-05-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, אשר האשימה את רופא השיניים הנתבע ברשלנות רפואית ברפואת שיניים. השופט קיבל את טענת התובעת כי טיפולי השיניים של הנתבעת היו רשלניים וגרמו לה נזקי גוף. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 128,600 ש"ח, הכוללים 67,800 ש"ח עבור עלות טיפולי שיניים מתקנים שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט, 50,000 ש"ח בגין כאב וסבל, ו-2,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה עתידיות הקשורות לטיפולי שיניים. סכום הפיצוי הכולל כולל גם שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪. כמו כן חויב הנתבע בתשלום הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק ממועד חוות דעת המומחה ועד לתשלום מלוא הסכום בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. בקשת התובע לפיצויים נוספים, לרבות החזר הסכומים ששולמו לנתבע בגין הטיפולים הרשלניים, נדחתה, שכן השופט סבר כי מדובר בכפל פיצויים. התובעת טענה כי התיק הרפואי שלה נגנב ממרפאת הנתבעת, אך השופט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו. השופט התייחס גם לניסיונו של הנתבע לפסול את חוות דעת המומחה ולא מצא סיבה לעשות כן. השופט הסתמך רבות על חוות דעתו של המומחה, ציין את האובייקטיביות וחוסר משוא הפנים של המומחה, ואימץ את ממצאיו, למעט עלות הטיפול המתקן בלסת העליונה, שהשופט מצא כי אין לה בסיס. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע בשל הרשומה הרפואית החלקית, אך בכל זאת בחרה לדון ולהכריע בשאלת רשלנות הנתבע, ופסקה לטובת התובע.