ע"א 8668/19

תקציר

המערערת, שאנל, היא בעלת סימן מסחר ידוע לבשמים. המשיבה, סנט-וויש בע"מ, רוכשת בשמים אותנטיים של שאנל, מרוקנת אותם לבקבוקונים קטנים יותר ומוכרת אותם במחיר נמוך מהמקור. שאנל שלחה ל-Saint-Wish מכתב אזהרה, בטענה כי פרקטיקה זו מפרה את זכויות הסימן המסחרי שלה. סן-וויש הגיבה בבקשה לסעד הצהרתי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שצידד חלקית בשאנל. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. הסוגיות העיקריות היו האם השימוש של Saint-Wish בסימן המסחר של שאנל מהווה הפרה, ואם כן, האם ל-Saint-Wish יש הגנה מכוח הוראת השימוש האמיתי. בית המשפט קבע כי מעשיה של Saint-Wish יצרו אפשרות לא זניחה לשינוי תכונות הבושם וכי שינוי זה עלול להטעות את הצרכנים. מאחר שהדבר שולל את הגנת השימוש האמיתי, התקבל הערעור באופן חלקי, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה במחלוקת העובדתית בדבר השינוי בתכונות הבושם. בנוסף, בית המשפט מצא כי שאנל לא סיפקה ראיות קונקרטיות לנזק כלכלי פוטנציאלי, כלומר לא ניתן להגביל את האריזות של Saint-Wish מטעמים אלה. פסק הדין הדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות בעלי סימני המסחר, האינטרסים של הצרכנים והתחרות בשוק. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.