ת"א 32294-03-15

תקציר

התובע, נהג מונית, הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה משתי תאונות נפרדות. התאונה הראשונה אירעה כאשר המונית שלו התנגשה ברכב אחר. התאונה השנייה התרחשה כשיצא מרכבו, ורגלו נתקלה בענף עץ שגרם לו ליפול ולפצוע בירך. הנתבעת, מבטחת המונית, חלקה על כך שהתאונה השנייה היוותה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לסווג את התאונה השנייה כ"תאונת דרכים", ובכך לחייב את הנתבע בפיצוי התובע. בית המשפט קבע כי התאונה השנייה היא אכן "תאונת דרכים". נמצא כי התובע טרם רכש עמדה יציבה מחוץ לרכב בעת התאונה, למרות שסגר את דלת הרכב. בית המשפט הסתמך על גרסתו העקבית של התובע לאירועים ועל עדותו של עד ראייה, וקבע כי הנפילה אירעה מיד לאחר סגירת הדלת. עוד קבע בית המשפט את הנכות הרפואית והתפקודית המיוחסת לכל תאונה וחישב את הפסדי השכר של התובע בהתאם. כמו כן פסק בית המשפט פיצויים לתובע בגין נזקים בעבר ובעתיד, לרבות אובדן הכנסה, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל. לאחר שהכיר בשתי התאונות כ"תאונות דרכים", העריך בית המשפט את סך הפיצויים של התובע בסך של 206,430 ₪, בכפוף לניכוי תגמולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה השנייה. לאחר החלת ניכויים אלה, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 145,793 ₪. בנוסף, הנתבע חויב בהחזר שכר טרחת עורך דינו של התובע והוצאות נוספות. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה על ביצוע התשלומים הנקובים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לתובע ניתנה זכות ערעור על ההחלטה כפי שמתיר החוק.