ע"א 2745/90

תקציר

בית המשפט העליון התייחס לטיבן של החלטות בדבר תשלומים תכופים לפי סעיף 5ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וקבע כי אין מדובר בפסקי דין סופיים אלא בהחלטות ביניים הדומות למזונות זמניים. תשלומים אלה נועדו להעניק סעד מיידי לנפגעים לקראת ההליך העיקרי שבו תתקבל ההחלטה הסופית על הפיצוי. אופי ראשוני זה מרמז כי ההליכים אינם מסתיימים בהחלטה על תשלום תכוף; במקום זאת, הם צופים את ההתדיינות העיקרית שבה הזכויות וההתחייבויות מובהרות במלואן. בית המשפט הדגיש כי החלטות אלה מבוססות על הנחות מקדמיות ואינן מכריעות לגופה של תביעת הפיצויים. לפיכך, החלטות תשלום תכופות מסווגות כ"החלטות אחרות" לפי סעיפים 41 ו-52 לחוק בתי המשפט, שאינן נתונות לערעור בזכות אלא בסמכות. בית המשפט קובע כי ייקבע מועד אחרון להגשת התביעה העיקרית, עם הוראות להפסקת תשלומים אם התביעה לא הוגשה במועד או בוטלה או נדחתה לאחר מכן. פסק הדין מדגיש את הצורך להתמקד ביישוב התביעה העיקרית ללא התדיינות משפטית נרחבת על גובה התשלום התכוף, תוך קידום הליכים משפטיים יעילים. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, בקובעו כי ההחלטה הנדונה אינה פסק דין, דחה את הערעור האזרחי מס' 2745/90 והורה למשיבים לשאת בהוצאות המערער בסך 3,000 ₪.