ע"א 6636/15

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין התלוי ועומד בערעור, ומדגיש כי שיהוי כזה ניתן רק בנסיבות חריגות. הכלל, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא כי אין לעכב פסקי דין גם אם מדובר בערעור, אלא אם כן עומד המבקש בשני תנאים מצטברים: הוכחת סיכויי ערעור טובים ומאזן הנוחות לטובתו. בית המשפט בחן את שני השיקולים והחליט להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד. באשר לסיכויי הערעור, מצא בית המשפט, בהתבסס על פסיקה, כי החלטת בית המשפט המחוזי עשויה להיות נכונה, שכן היא תלויה בהבחנות בדיני תקנת השוק הנוגעות להעברה ורישום של נכסי חייב. כתוצאה מכך, לא נראה כי לערעור היו סיכויי הצלחה גבוהים. בבואו לבחון את מאזן הנוחות, שקל בית המשפט את ההשלכות של עיכוב מימוש המקרקעין. בית המשפט נוטה לעכב ביצוע כזה של נכסים המשמשים למגורים בשל ההשפעה הקשה של פינוי פוטנציאלי, אך רואה נכסים מסחריים באופן שונה. כאן, אם הערעור יתקבל, ניתן יהיה לפצות את המבקש כספית, דבר שאינו נתפס כמוביל לנזק בלתי הפיך. במקרה זה, המבקשים לא הצליחו להוכיח זיקה ייחודית למקרקעין, וראו בהם נכס עסקי למטרת רווח כספי בלבד ולא זיקה אישית או שימוש למגורים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לעכב את מימוש הקרקע ולאפשר את מכירתה. עם זאת, היא הורתה כי ההכנסות מכל מכירה יוחזקו בנאמנות ללא חלוקה עד לסיום הערעור, כדי להגן מפני הפיכת הכספים לבלתי ניתנים להחזרה. ההוצאות הכרוכות בהליך זה ייחשבו במהלך פסק הדין בערעור.