ת"א 60893-12-18

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת לשון הרע שהגיש ראש מועצה מקומית נגד תושב. הנתבעת פרסמה בפייסבוק מספר פוסטים ביקורתיים כלפי התובעת, חלקם בתגובה לפוסטים של משתמשים אחרים. התביעה התמקדה בשישה פרסומים, לרבות הערות שנכתבו על ידי הנתבעת. רק פרסום אחד נמצא מכיל ביטוי מכפיש, אשר הטיל ספק בזהותו היהודית של התובע. בית המשפט פירש זאת כביטוי שלילי המטיל ספק ביושרתו של התובע ויוצר דימוי שלילי כלפיו, הגורם לנזקי גוף והשפלה. עם זאת, מרבית הפרסומים נחשבו כהבעת דעה וביקורת לטובת הציבור, המוגנים בחוק. הם היו חלק משיח טעון של מערכת בחירות, שכלל שפה מסיתה משני הצדדים. באשר לפרסום לשון הרע, הנתבע לא טען כי הוא מבוסס על עובדות נכונות, ומשכך לא קמה לו הגנת תום הלב. עם זאת, בית המשפט מצא כי פוסט התנצלות שפרסם הנתבע, כמו גם ניסיונותיו להתנצל אישית בפני התובעת, מעידים על היעדר כוונה לפגוע. התנהלותו של התובע, שהתאפיינה במוסר כפול ובחוסר תום לב משווע, שללה גם את זכותו לפיצוי כספי. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר ב"תביעת השתק", שמטרתה להשתיק את ביקורתו של הנתבע על פעילותו הציבורית של התובע. תביעות מסוג זה, המוגשות על ידי צד חזק כנגד צד חלש, נחשבות לניצול לרעה של ההליך המשפטי. הם מאופיינים בתביעות על סכומים גבוהים במיוחד, ענייני עניין לציבור ופערי כוח משמעותיים בין הצדדים. במקרה זה הגיש התובע, ראש מועצה מקומית, תביעות לשון הרע רבות נגד תושבים שמתחו עליו ביקורת. בית המשפט מצא כי התביעה הנוכחית, המבקשת למעלה ממיליון שקל, מוגזמת באופן מאיים, מה גם שהנתבעת הסירה את הפרסומים והתנצלה. לפיכך, התביעה נדחתה במלואה, והתובע חויב לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 27,000 ₪.