תלה"מ 36626-10-21

תקציר

פסק הדין מתווה את ההחלטה ליישב סכסוך רכושי מקיף בין בני זוג תוך איזון משאביהם. גישה זו מוצדקת על ידי הצורך בפתרון הוליסטי של סכסוכים משפחתיים, קידום תום לב ועמידה באחריות שיפוטית. בית המשפט מכיר בכך שחוק בית המשפט לענייני משפחה מעודד גישה אינטגרטיבית לפתרון סכסוכים. שיפוט פירוק חלקי של נכסים משותפים ללא התחשבות במשאבים אחרים יהיה בלתי מספק. הזכות הקניינית לפירוק שיתוף חייבת להיות מופעלת בתום לב, ולבית המשפט שיקול דעת לעכב פירוק כזה אם הוא מוביל להסדר חלקי. פסק הדין מדגיש כי נכס למגורים יכול להיכלל ביתרת הנכסים הכוללת בעת פירוק קשר זוגי. חוק יחסי ממון בין בני זוג מחזק את השיקול של כל המשאבים המשותפים לאיזון. תקנות בית המשפט לענייני משפחה החדשות מדגישות איחוד עילות וסעדים ומחייבות לכלול את כל התביעות הקשורות. גישה זו נועדה לצמצם את ההתדיינות המשפטית ולספק פתרון מקיף. בית המשפט מכיר בכך שתביעה לאיזון משאבים עלולה להביא לכך שאחד מבני הזוג ישלם לשני, שכן מדובר בהשוואת כל הנכסים וההתחייבויות. לכן, גם אם בן הזוג טוען לאיזון משאבים חלקי בלבד, בית המשפט יכול לקבוע אחרת, במטרה להגיע להסדר כולל. במקרה זה, בית המשפט מחליט לאזן את כל המשאבים, לרבות דירת המגורים, הרכב, חשבונות הבנק והזכויות הסוציאליות, ללא צורך בתביעות נפרדות עתידיות. החלטה זו מתקבלת ברוח חזונה של ועדת שינבאום כי בתי המשפט לענייני משפחה יסדרו את כל היבטי הסכסוכים המשפחתיים באופן מקיף.