ע"ע 11114-11-15

תקציר

מורה שהותקף על ידי אביו ואחיו של אחד מתלמידיו, לא יכול היה לחזור לעבודה בשל איומים והושם בבית ספר אחר. המורה תבע את המדינה על הפסדי שכר עקב צמצום שעות העבודה שלו וזכה. המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. השופט פסק לטובת בקשת המדינה לעכב את הביצוע. ההחלטה התבססה על שני גורמים מרכזיים: סיכויי הערעור, שהיו לא מבוטלים בהתחשב בשאלות המשפטיות שהועלו, ומאזן הנוחות. לגבי האחרון, השופט שקל את מצבם הכלכלי של שני הצדדים. המדינה התייחסה למצבו הכלכלי הרעוע של המורה כפי שצוין בתביעתו, ואילו המורה טען כי מאחר והוא עדיין מועסק על ידי המדינה, ניתן לנכות את הסכום משכרו אם הערעור יתקבל. עם זאת, נוכח הסכום שנפסק, הימנעותו של המורה מהמצאת תצהיר המוכיח את יכולתו לפרוע, והזמן שחלף מאז האירועים המדוברים, החליטה השופטת כי עיכוב הביצוע מוצדק עד להכרעה בערעור. השופט הדגיש כי אין לראות בהחלטה זו אינדיקציה לגופו של הערעור.