ע"ש 4103/98

תקציר

הערעור נסוב סביב פרשנותן של הוראות מסוימות בחוק, הנוגעות לשווי רכישת זכויות במקרקעין ולמועד הרכישה לצורך חישוב המס. המערערת טוענת כי יש לראות בהעברת הזכויות במקרקעין בחזרה אליהם השבת מקרקעין, ועל כן יש לשמור על מועד הרכישה המקורי. מנגד, טוען המשיב כי פסק החלוקה והפשרה שבעקבותיו הביאו למכירה, ועל כן יש לראות במועד הרכישה את מועד הפטור. בית המשפט בוחן את סעיפי החוק הרלוונטיים, התומכים לכאורה בעמדת המשיב. עם זאת, פסק הדין מדגיש את חשיבות פרשנות החוק על בסיס מהות העסקה וכוונת המחוקק, ולא פרשנות מילולית. נמצא כי העסקה המדוברת לא הייתה מכירה חדשה אלא החזרת מקרקעין ללא תמורה. כמו כן, בית המשפט מדגיש את עקרון רציפות המס ואת זכותו של האזרח להסתמך על החלטות מנהליות. במקרה זה, הפטור שניתן על ידי הדירקטור מתפרש כדחיית מס, תוך שמירה על מועד הרכישה המקורי. פסק הדין מייחד גם את עניין גורביץ שהציג המשיב, שכן הוא אינו מתייחס לסוגיית השבת הקרקעות. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, ובית המשפט קובע כי מועד הרכישה נותר מועד הרכישה המקורי, לטובת עמדת המערערת. המשיב חויב לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.