בש"פ 2602/96

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לבקשתו של קצין משטרה לשעבר לעיין בחומרי חקירה הנוגעים לעניינו. המערער, העומד בפני אישומים של החזקה וסחר בסמים, טוען כי התביעה לא מילאה את חובתה למסור לו את כל חומרי החקירה הרלוונטיים ורשימה מלאה של חומרים אלה כנדרש בחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט העליון, בדחותו את הערעור, קובע כי המערער לא הציג תשתית עובדתית לתמיכה בטענותיו לאי גילוי על ידי התביעה. יודגש כי חובת התביעה למסור חומרי חקירה לנאשם כפופה לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, וכל הפרה לכאורה חייבת להיות מבוססת בראיות. עוד מציין בית המשפט כי חזקת החוקיות נוטה לטובת פעולות התביעה, וניתן לטפל בכל חשד להתנהגות בלתי הולמת בערוצים המשפטיים המתאימים. בנוסף, פסק הדין מדגיש את התיקון לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב את התביעה לספק רשימה של כל חומרי החקירה הקשורים לאישומים. בעוד בית המשפט מכיר בזכותה של ההגנה לרשימה ברורה ותמציתית, הוא מדגיש כי ההחלטה לגבי היקף חומרי החקירה נתונה בסופו של דבר בידי התביעה. במקרה זה, התביעה אישרה כי עמדה בדרישות החוק, וההגנה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכך.